אסתר, פרק א׳, פסוק א׳

תקופת שלטונו של מלך פרס ומדי לוותה במשבר כבד עבור עם ישראל ובביטול בניין בית המקדש, ולכן היא נפתחת במילים וַיְהִי בִּימֵי המבשרות על צער. הכפילות הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מדגישה כי רשעותו, אכזריותו ואופיו ההפכפך נותרו קבועים מתחילת מלכותו ועד סופה. התואר הַמֹּלֵךְ מלמד כי הוא לא נמנה עם זרע המלוכה, אלא תפס את השלטון בעצמו והפך לשליט יחיד ובלתי מוגבל. גבולות שלטונו המשתרעים מֵהֹדּוּ וְעַד־כּוּשׁ מבטאים שליטה מוחלטת על העולם כולו, בין אם אלו קצוות מנוגדים של תבל ובין אם מדינות סמוכות שהשליטה בהן מעידה על קלות כיבושיו. הוא השתלט בהדרגה על שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, כלומר מחוזות שונים, מספר המבטא את צמצום ממלכתו המקורית כעונש על פגיעתו במקדש, אך במקביל רומז לזכות שנות חייה של שרה אמנו שעמדה לאסתר המלכה.