בעוד המלך חוגג בחוץ עם המוני העם, מתרחשת במקביל סעודה נוספת בתוך חדרי הארמון הפנימיים. אירוע זה, שנועד לכאורה להשלים את מפגן העושר המלכותי, טומן בחובו מאבקי כוח סמויים, מניעים פוליטיים, ואת תחילתה של התערבות אלוהית נסתרת שתשנה את פני ההיסטוריה.
הפרשנים עומדים על הניסוח המדויק גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. הוספת המילה גַּם מלמדת כי הסעודה נערכה בהוראתו וברשותו של המלך [רלב"ג, שלום אסתר], וכי היא השתוותה לסעודתו בשפע האוצרות [תורה תמימה], ואף עלתה עליה באיכות הכלים והמטעמים [שלום אסתר]. עם זאת, שינוי התואר לוַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה במקום "המלכה ושתי" חושף מתח פוליטי: ושתי התגאתה בייחוסה כבת למלכי בבל וראתה עצמה שוות ערך למלך, אך אחשורוש ביקש להדגיש כי מעמדה נובע אך ורק מהיותה אשתו, וכי המלכות שייכת לו בלבד [מלבי"ם, אלשיך, אור חדש]. ברובד עמוק יותר, המילה גַּם נדרשת מלשון גדיעה וכריתה (כמו אילן שנגמם), ומרמזת כי במשתה זה הגיע זמנה של ושתי למות וזמנה של שארית מלכות בבל להיעקר מן העולם [תורה תמימה, אור חדש, מנות הלוי].
הביטוי מִשְׁתֵּה נָשִׁים מעיד על סעודה המותאמת במיוחד לאופיין של נשים. בניגוד למשתה ההוללות של המלך שהיה רווי ביין, ושתי הגישה מאכלים מתוקים, קלים ונוחים לבליעה [תורה תמימה, אור חדש, מנות הלוי].
מבחינה לשונית, המילה בֵּית הַמַּלְכוּת חסרה את האות בי"ת בתחילתה, ומשמעותה היא "בתוך בית המלכות" [אבן עזרא, עמנואל הרומי]. בחירת המיקום מעוררת מחלוקת מרתקת באשר לאופיו של המשתה. גישה אחת גורסת כי המשתה נערך בפנים הארמון מטעמי צניעות, ענווה וכבוד, כדי למנוע מבוכה ותוצאות שליליות של סעודה מעורבת עם גברים [רלב"ג, יוסף אבן יחיא, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, פרשנים אחרים טוענים כי המטרה הייתה הפוכה לחלוטין וכי "שניהם לדבר עבירה נתכוונו" – ושתי ערכה את המשתה סמוך לגברים מתוך פריצות, כדי שיוכלו להסתכל ביופיה [תורה תמימה, מגילת סתרים, אור חדש, מנות הלוי].
העדפת בֵּית הַמַּלְכוּת על פני "בית הנשים" מוסברת בכמה אופנים. החדרים באגף זה היו מרווחים יותר והעניקו לנשים פרטיות הולמת [תורה תמימה, מנות הלוי], והם היו מעוטרים בציורים, שכן נשים נהנות ממראה עיניים ומיופי חזותי יותר מאשר מאכילת בשר שמן [תורה תמימה, אור חדש, צאינה וראינה, ישע אלהים]. בנוסף, הסתתר כאן מהלך פוליטי מחושב: ושתי הושיבה את נשי השרים בחדרים הפנימיים ביותר כדי שישמשו כבנות ערובה. כך, אם השרים יחשבו למרוד במלך במהלך סעודתו, הם יימנעו מכך מחשש לגורל נשותיהם הלכודות בפנים [תורה תמימה, אלשיך, מנות הלוי].
מבעד לאירועים הגשמיים, מזהים הפרשנים את ההשגחה האלוהית. ציון משתה ושתי נועד להמחיש את גודל השלווה והכבוד שאליהם תכנס אסתר בהמשך, שכן היא ירשה מעמד של מלכה הפועלת בעוצמה ועצמאות [תורה תמימה]. ה' הקדים תרופה למכה, ודווקא במשתה זה שבו חטאו ישראל, נזרע הזרע לישועתם על ידי סילוקה של ושתי [אלשיך]. עונשה של ושתי ביום השביעי לא היה מקרי, אלא מידה כנגד מידה על כך שהייתה מכריחה את בנות ישראל לעשות מלאכה ביום השבת [ישע אלהים]. לבסוף, ברובד האלגורי, המשתה בבית המלכות מסמל את גוף האדם, כאשר המלך ושבעת סריסיו מייצגים את הנפש ושבעת כוחותיה המתמודדים ללא הרף עם היצר ותאוות החומר [מחיר יין].