תארו לעצמכם שמישהו מצווה עליכם לעשות משהו בצורה ממש לא מכבדת, ועוד מול המון אנשים. איך הייתם מגיבים? בשיא המסיבה המפוארת של אחשורוש, בדיוק כשהוא מנסה להראות לכולם כמה הוא שולט וחזק, הוא נתקל בסירוב מוחלט. אשתו מסרבת לבוא.
למה בעצם? הכתוב קורא לה הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי כדי להראות לנו שהיא הרגישה מלכה אמיתית, בת של מלכים, והיה לה כבוד עצמי. היא לא הסכימה לבוא רק כדי שהמלך יציג אותה לראווה מול ההמון. בנוסף, היא נעלבה מאוד שההזמנה הגיעה בְּיַד הַסָּרִיסִים, כלומר על ידי משרתים פשוטים במקום על ידי שרים חשובים ומכובדים, כמו שמתאים למלכה במעמדה.
כשהמלך שומע את הסירוב, הוא מגיב בשני שלבים. קודם כל כתוב וַיִּקְצֹף, שזהו הכעס החיצוני והגלוי שלו. הוא כעס מאוד שכולם ראו איך אשתו מורדת בו ופוגעת בכבוד שלו. אבל אז כתוב גם וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ. זהו כעס פנימי, כמו אש ששורפת בתוך הלב. בתוך תוכו, המלך הבין שהוא עשה טעות גדולה ופזיזה כשהזמין אותה כך, והוא התבייש מאוד. מעבר לכל מה שקרה בארמון, חשוב לדעת שמי שכיוון את כל האירוע הזה מאחורי הקלעים היה ה'. הכל קרה כדי לסלול את הדרך, כדי שבהמשך אסתר תוכל להפוך למלכה ולהציל את עם ישראל.