המלך מפנה ליועציו שאלה משפטית ושואל כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת, כלומר מהו הנימוס ופרוטוקול המלכות הראוי, ולא שורת הדין, כלפי סירובה הפומבי של המלכה. ניסוח שאלתו חושף מניעים מורכבים: מצד אחד, באומרו עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ הוא משמיט את זלזולה בו כדי להצטייר כרחמן המוחל על עלבונו האישי ודורש רק את כבוד הכתר. מנגד, ייתכן שהוא מנסה לגונן עליה כשהוא מדגיש שמדובר בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי, שהיא בעלת ייחוס, ומציין שהצו נמסר בְּיַד הַסָּרִיסִים, עובדה המעניקה לה תירוץ לגיטימי לסירוב. מאחורי הקפדתו הצבועה של המלך על החוק במקרה זה מסתתרת השגחת ה', שכיוונה את המשפט כדי לסלק את ושתי ולפנות את כס המלכות לאסתר.
אסתר, פרק א׳, פסוק ט״ו
כְּדָת֙ מַֽה־לַּעֲשׂ֔וֹת בַּמַּלְכָּ֖ה וַשְׁתִּ֑י עַ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־עָשְׂתָ֗ה אֶֽת־מַאֲמַר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בְּיַ֖ד הַסָּרִיסִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.