תארו לעצמכם שקורה משהו סודי בחדר המנהל, ותוך כמה שעות כל תלמידי בית הספר כבר מדברים על זה. איך שמועות מתפשטות כל כך מהר?
בארמון של המלך אחשורוש קרה משהו דומה מאוד. השר ממוכן מזהיר את המלך שהסירוב של ושתי לבוא למשתה הוא לא רק בעיה פרטית ביניהם, אלא סכנה לכל המשפחות בממלכה. ממוכן אומר כִּי־יֵצֵא דְבַר־הַמַּלְכָּה, כלומר שהסוד הזה יתפרסם ויעבור מפה לאוזן מעצמו, בלי שום צורך בהכרזה רשמית. ברגע שזה יקרה, כׇּל־הַנָּשִׁים הפשוטות בממלכה ישמעו שהמלכה אמרה לא למלך. הן לא ידעו את כל הסיבות המורכבות שמאחורי הקלעים, אלא יכירו רק את עצם הסירוב.
ממוכן חושש שהנשים ילמדו מהמלכה ויתחילו לְהַבְזוֹת, כלומר לזלזל ולהשפיל את הבעלים שלהן. הן יגידו לעצמן שאם המלך הגדול והחזק ביקש מאשתו בקשה קלה והיא סירבה, בטוח שגם הן יכולות לסרב לדרישות של הבעלים הפשוטים שלהן. הזלזול הזה יהיה בְּעֵינֵיהֶן, ממש פנים אל פנים, במבט ישיר וחסר פחד אל תוך העיניים של הבעל.
ואיך בכלל ידעו הנשים על מה שקרה? המילה בְּאׇמְרָם רומזת שהגברים עצמם הם אלו שיחזרו הביתה, יספרו לנשותיהם את החדשות מהארמון, ובלי לשים לב יתנו להן את הרעיון להתנהג כמו ושתי. אגב, לממוכן שהוביל את ההתנגדות למלכה היו גם סיבות אישיות לכעוס עליה. ושתי נהגה בעבר להשפיל אותו ולא הזמינה את אשתו למשתה שלה, כך שהוא פשוט ניצל את ההזדמנות כדי לסגור איתה חשבון.