יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר להעביר הודעה חשובה ודחופה לכל התושבים בממלכה ענקית, כך שאף אחד לא יפספס אותה? בדיוק בגלל זה, המלך אחשוורוש ומרדכי דאגו להכין פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, שזה בעצם העתק מדויק של המכתב המלכותי. הסופרים הכינו המון עותקים כדי לשלוח לכל מדינה, והתוכן של המכתב הפך להיות דָּת, כלומר חוק רשמי וברור שכולם חייבים לציית לו.
היה חשוב מאוד שהחוק החדש יהיה גָּלוּי לְכָל־הָעַמִּים. המכתבים לא הוקראו רק בסוד בארמון, אלא פורסמו ממש ברחובות העיר כדי שכל ההמון יראה אותם. המלך רצה שכולם יבינו שהוא שינה את ההחלטה הקודמת שלו, ושלאף אחד לא יהיה ספק שליהודים מותר כעת להתגונן.
החוק החדש דרש מהיהודים להיות עֲתִידִים, כלומר מוכנים, מזומנים ומאורגנים יחד. זו לא הייתה רק רשות, אלא פקודה של ממש להתכונן בדיוק לַיּוֹם הַזֶּה, לשלושה עשר בחודש אדר, ולא לשום יום אחר. המטרה של ההתארגנות הזו הייתה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם, שזה אומר לעמוד יחד בגבורה ולהגן על עצמם מפני מי שינסה לפגוע בהם באותו הזמן. כך, היום שבו האויבים תכננו לעשות רע, הפך ליום של הצלה גדולה.