שמות, פרק י״ח, פסוק י׳

בהכרזתו בָּרוּךְ ה' מכיר יתרו באל כמקור קבוע של שפע המשגיח באופן פעיל על העולם, עובדה המעידה על גיורו בלב שלם. הודאתו נחלקת לשניים, כאשר תחילה הוא מברך על הנס הפרטי אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם, משה ואהרן, ששרדו למרות עמידתם באומץ מול אומה אכזרית מִיַּד מִצְרַיִם ומול מלך צבוע ומסוכן וּמִיַּד פַּרְעֹה. בשלב השני הוא מודה על הנס הלאומי, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם, חילוץ פלאי של המונים שהיו שקועים בטומאה ובעבודה זרה. גאולה זו שחררה אותם משליטה כוחנית ומעבודת פרך מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם, והושלמה סופית עם יציאתם המוחלטת לחירות.