שמות, פרק י״ח, פסוק כ״א

משה נדרש לבחור בעצמו מתוך כלל הציבור, באמצעות רוח הקודש והבחנה פנימית, מנהיגים הראויים לשמש כשופטים, כפי שנאמר וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל־הָעָם. על הנבחרים להיות אַנְשֵׁי־חַיִל, כלומר בעלי גבורה ואומץ או אנשים עשירים שאינם זקוקים להחניף לאיש, וכן יִרְאֵי אֱלֹהִים המפחדים מה' לבדו ומדקדקים מאוד בדין. בנוסף, נדרש שיהיו אַנְשֵׁי אֱמֶת האמינים על הציבור ויודעים להבחין בין אמת לשקר, וכן שֹׂנְאֵי בָצַע המתרחקים משוחד ומוכנים לספוג הפסד כלכלי אישי כדי לא לעוות את המשפט. וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם אחריות במסגרת מערכת משפטית מדורגת של שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, כך שכל דין יתחיל בערכאה נמוכה ויעלה לערכאה גבוהה יותר בעת הצורך. כדי להסביר את הכמות העצומה של השופטים העולה מחלוקה זו, יש המפרשים כי המשרות היו חופפות, או שהתואר מתאר את האדם המובחר ביותר שנבחר מתוך הקבוצה ולא את מספר הנידונים שתחתיו.