שמות, פרק י״ח, פסוק ב׳

יִתְרוֹ העדיף להזדהות בתור חֹתֵן מֹשֶׁה מתוך כבוד למנהיג או כהגנה מפני עמו, והביא עמו אֶת־צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה כדי להדגיש שהקשר הזוגי ביניהם מעולם לא ניתק. האיחוד מתרחש אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ, לאחר שמשה שילח אותה זמנית למדין כדי לחסוך ממנה את צער השעבוד במצרים ולהתפנות לחלוטין לשליחות ה'. יש המפרשים מילה זו דווקא כמתנות ונדוניה שקיבלה צפורה, או אף כגט פיטורין של ממש. מכל מקום, לאחר ששמע יתרו על ניסי יציאת מצרים, הבין כי הגיעה העת הראויה לאחד מחדש את המשפחה.