יצא לכם פעם לקבל הזמנה לפגישה אישית וחשובה במקום הכי גבוה שאפשר לדמיין? תארו לעצמכם שמשה מקבל הזמנה כזאת, לעלות אל פסגת ההר לגמרי לבדו, כדי להיפגש עם ה'. כשה' קורא לו, הוא אומר לו עֲלֵה וגם וֶהְיֵה־שָׁם. למה ה' מבקש ממנו גם לעלות וגם להישאר שם? הכפילות הזו נועדה להכין את משה לכך שהוא עומד לשהות על ההר תקופה ארוכה של ארבעים יום. הזמן הזה לא היה סתם המתנה משעממת. משה עבר תהליך מיוחד שבו הוא התנתק לגמרי מכל הצרכים הרגילים של הגוף, כמו אכילה ושתייה, והפך לזך וטהור ממש כמו מלאך. רק מתוך הניתוק הזה הוא היה מוכן לקבל את התורה ישירות מה'.
ה' מבטיח לתת למשה את לֻחֹת הָאֶבֶן. למה הלוחות עשויים דווקא מאבן? האבן מסמלת משהו נצחי שיישאר לתמיד. היא גם מזכירה לנו שכאשר אנחנו לומדים תורה, עלינו להיות חזקים ויציבים כמו אבן, ולא להתבייש לשאול ולחקור. יחד עם הלוחות, ה' נותן את וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. הכוונה כאן היא לשני חלקים שמשלימים זה את זה: התורה היא התורה שבכתב, והמצווה היא התורה שבעל פה, שמתחברת אליה ומסבירה אותה. המילים אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי מגלות לנו שאת עשרת הדיברות שעל לוחות האבן, ה' חקק וכתב בעצמו. ולבסוף, המטרה של כל הנתינה המופלאה הזו היא לְהוֹרֹתָם. המילה הזו מלמדת אותנו שאי אפשר להבין את התורה בשלמותה רק מקריאה בספר. אנחנו תמיד צריכים מורה שידריך אותנו בדרך הישרה ויעביר לנו את המסורת וההסברים מדור לדור.