יצא לכם פעם להבטיח הבטחה ממש חשובה, ולהחליט לכתוב אותה כדי שהיא תישאר לתמיד? כאשר ה' ועם ישראל כורתים ברית ומסכימים על הקשר המיוחד ביניהם למרגלות הר סיני, משה רוצה להפוך את ההסכם הזה למשהו שאפשר לראות ולשמור. לכן, וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה', הוא כותב את המצוות והחוקים שה' נתן להם זה עתה, כדי שיהיו עדות כתובה לדורות. בגלל שזה אירוע כל כך קדוש ומרגש, משה מזדרז. וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הוא קם מוקדם מאוד, כי מעשה כל כך חשוב ראוי שיהיה הדבר הראשון שעושים בבוקר.
כדי להראות את ההסכם בין שני הצדדים, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. המזבח שמשה בונה מאדמה מייצג את הצד של ה'. מול המזבח הוא מציב וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. מצבה היא אבן גדולה שעומדת זקופה. כל אבן כזו מייצגת שבט אחד מעם ישראל. כך המזבח והאבנים עומדים זה מול זה, ומראים את הקשר בין ה' לעם. האבנים האלה לא נועדו רק לאנשים שעמדו שם באותו רגע, אלא גם לנו. הן מזכירות שכל שבטי ישראל, מכל הדורות, מאוחדים ומסכימים יחד לקבל את התורה.