שמות, פרק כ״ה, פסוק כ״ט

מערכת הכלים של שולחן לחם הפנים נעשתה מן זָהָב טָהוֹר כדי לבטא את הניקיון המוסרי הנדרש מן האדם בפרנסתו, מתוך הכרה שהשפע החומרי מגיע מאת ה'. לפי גישה אחת, כלים אלו היוו מערכת תמיכה והגנה ללחם: קְּעָרֹתָיו הן תבניות ששמרו על צורתו, וְכַפֹּתָיו הם כלים קטנים להנחת לבונה, וּקְשׂוֹתָיו הם קנים חלולים שאפשרו כניסת אוויר, וּמְנַקִּיֹּתָיו הם עמודים שנשאו את משקל הלחמים העליונים. בהתאם לכך, המילים אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן מתארות כיצד הקנים והעמודים סוככו והגנו על הלחם מפני שבירה ועיפוש. מנגד, גישה אחרת רואה בכלים אלו כלי שולחן ומידה רגילים, ומפרשת את סוף הפסוק כתיאור של כלי יציקה שנועדו לניסוך נוזלים במקדש.