שמות, פרק כ״ה, פסוק מ׳

הקמת המשכן דורשת מעבר מהוראות מילוליות לדגם חזותי, ולכן מצווה משה וּרְאֵה וַעֲשֵׂה מתוך התבוננות עמוקה. מכיוון שמשה התקשה להבין את הפרטים המורכבים, הוצג לו דגם מוחשי עשוי אש, והמילה מָרְאֶה מבטאת את העובדה שהראייה לא נבעה מיוזמתו אלא הדמות הופגנה בפניו מלמעלה בעודו בָּהָר, הוא הר סיני. השימוש במילה בְּתַבְנִיתָם מדגיש כי משה צפה בדגם רוחני שמימי, ועליו להעתיק רק את צורתו המדויקת אל תוך חומרים פיזיים וגשמיים. על אף הקושי האנושי ליצור שלמות רוחנית בחומר, משה נדרש להנחות אומנים שיעצבו את הכלים על פי הצורה שראה, כדי שיהוו כלי קיבול להשראת השכינה.