הדיבור האלוהי הפותח את הציווי על הקמת המשכן מהווה חוליה מקשרת בין מעמד הר סיני לבין המשך מסעם של בני ישראל במדבר. הפנייה אל משה התרחשה בעודו נמצא על הר סיני [אבן עזרא, קאסוטו], וזאת מיד לאחר קבלת התורה וכריתת הברית, כאשר העם התקדש והפך ראוי להשראת השכינה בתוכו [רמב"ן, שד"ל].
הפרשנים מתמודדים עם השאלה המהותית: מדוע נדרש מבנה פיזי עבור האל שאינו מוגבל במקום? הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמשכן נועד להוות סמל מוחשי לנוכחותו והשגחתו התמידית של ה' בתוך מחנה ישראל. הקמתו נועדה לעקור מן הלב את האמונה הכוזבת שהאל עזב את העולם התחתון ואינו משגיח עליו [אברבנאל]. יתרה מכך, המשכן נועד לשמר את החוויה של הר סיני באופן קבוע. הכבוד האלוהי שנגלה על ההר ישכון מעתה בסתר בתוך המשכן, וילווה את העם בכל מסעותיו [רמב"ן, קאסוטו]. בנוסף, המקדש הנייד נועד לחזק את האחדות הלאומית ואת הדבקות בתורה עוד בטרם הכניסה לארץ, כיוון שהוא מאפשר למרכז הרוחני לנדוד יחד עם העם [שד"ל].
מטרה מרכזית נוספת למשכן היא יצירת מקום התוועדות קבוע בין ה' למשה. מעתה, משה לא יצטרך לעלות אל ראש ההר, אלא הקול האלוהי ירד מן השמים אל המשכן וידבר אליו מבין שני הכרובים שעל הארון [אבן עזרא, רמב"ן, אברבנאל].
עיצוב המשכן וכליו אינו מקרי, אלא מקביל למבנה המציאות ולעולמות העליונים [רלב"ג, קאסוטו]. כדי להבטיח את הדיוק המירבי, ה' הראה למשה בהר סיני חיזיון נבואי מוחשי של תבנית המשכן של מעלה, כדי שיעתיק אותו במדויק אל המשכן של מטה [אברבנאל, קאסוטו]. לצד המשמעות הכללית והקוסמית, יש למשכן גם משמעות פנימית ומוסרית, שכן הציווי הפיזי מכוון לכך שכל אדם יבנה משכן לה' בחדרי לבו [ברכת אשר].
באשר לביאור המילים בפסוק, המילה לֵּאמֹר מתפרשת במספר אופנים. יש המסבירים כי משמעותה היא שהדברים נאמרים למשה במטרה שיאמר אותם ויעבירם הלאה אל בני ישראל [בכור שור]. אחרים מבארים את המילה כפשוטה: כך, במילים הללו [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, ישנה דעה כי מילה זו משמשת לעיתים כתיקון לשוני או מילת קישור גרידא, המחברת את הדיבור להמשך הפסוקים [בכור שור].