המנורה הניצבת במשכן אינה נועדה להאיר את החלל הפיזי עבור ה', אלא להקרין אור רוחני כלפי חוץ, ולהוות סמל לחכמה, לתורה ולנשמת האדם העולה בטבעיות מעלה. מיקומה בדרום המשכן מול השולחן, המייצג את ההצלחה החומרית והמזון, מצביע על השילוב ההכרחי בין קמח לתורה, שכן השפע הגשמי נדרש כדי לתמוך בהשגה הרוחנית.
מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר הבחירה בזהב הנקי ביותר נועדה להדגיש את החשיבות העליונה של טהרת הלב והמעשה. תכונתה של המנורה טהורה בעצם מהותה, והיא מאירה כראוי רק כאשר הדור טהור במעשיו [העמק דבר]. ברמה הסמלית, הזהב הטהור מייצג את התורה שבעל פה ואת ההשגה השכלית, שחייבות להיות נקיות מכל פגם או סילוף [אדרת אליהו, אברבנאל].
מִקְשָׁה מילה זו מתארת את אופן הכנת המנורה. הפרשנים מסכימים כי אין ליצוק את המנורה בתבנית או להכין את איבריה בנפרד ולהלחימם זה לזה, אלא יש לקחת גוש זהב אחד ולהכות בו בפטיש עד לעיצוב הצורה השלמה [רש"י, רשב"ם, בכור שור]. עם זאת קיימת מחלוקת לגבי פנים המנורה. בעוד שיש הסבורים כי המנורה הייתה חלולה מבפנים [אבן עזרא], אחרים מדגישים כי היא הייתה אטומה ומלאה לחלוטין [אברבנאל, מלבי"ם]. דרישה זו למקשה אחת מסמלת את אחדות התורה והחכמה, שעל אף גווניה הרבים כולם נובעים ממקור עליון אחד ללא פירוד.
תֵּעָשֶׂה כתיב המילה, המופיעה בחלק מהמסורות עם האות יו"ד, עורר דיון נרחב. על פי הגישה המדרשית, צורה סבילה זו מרמזת על כך שהמנורה נעשתה מאליה. משה התקשה מאוד להבין כיצד לעצב את המנורה, במיוחד את גובהה שלא פורש, ולבסוף ציווה עליו ה' להשליך את גוש הזהב לאש והמנורה יצאה שלמה [רש"י, ריב"א]. קושי זה נבע מכך שהשכר הרוחני והשגת החכמה הם דברים שלמעלה מן השכל האנושי, ונדרש עזר אלוהי כדי להשיגם [כלי יקר]. מנגד, פרשני הפשט טוענים כי המילה היא פשוט פועל עתיד בבניין נפעל המורה על כך שהמנורה תהיה עשויה על ידי אומן, ודוחים את הרעיון שנעשתה בדרך נס [אבן עזרא, אברבנאל]. מבחינה הלכתית המילה באה ללמד שאם אין זהב בנמצא, ניתן לעשות את המנורה גם ממתכות פשוטות יותר [אור החיים, רש"ר הירש].
יְרֵכָהּ וְקָנָהּ אלו הם חלקי השלד של המנורה. הירך היא הבסיס הרחב שלמטה, שלפי מסורות מסוימות היה עשוי כעין תיבה שממנה יוצאות שלוש רגליים [רש"י, רשב"ם], והקנה הוא העמוד האמצעי המרכזי שממנו מתפצלים שאר הקנים [רלב"ג].
גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ אלו הם עיטורי המנורה שנועדו לפאר ולייפות אותה. הגביעים היו כוסות מוארכות שנועדו, לפי חלק מהדעות, לקלוט את השמן המטפטף מהנרות העליונים כדי שלא ילך לאיבוד [חזקוני, בכור שור]. הכפתורים היו בליטות עגולות דמויות תפוחים, והפרחים היו ציורים דמויי עלי כותרת שלמים. יש המפרשים את המילה כפתור מלשון כף של שור, כלומר זווית המכה על קו ישר במקום שבו הקנים מתפצלים [שד"ל]. ברמה הסמלית, שבעת קני המנורה ועיטוריה מקבילים לשבעת כוכבי הלכת המנהיגים את העולם, ולחלקים השונים של הבריאה הכוללים את עולם המלאכים, הגלגלים והעולם השפל [רבנו בחיי, תולדות יצחק].
מִמֶּנָּה יִהְיוּ התורה חותמת ומדגישה שוב כי כל העיטורים, הקנים והבסיס חייבים להיות חלק בלתי נפרד מאותו גוש זהב טהור, ללא כל חיבור או הדבקה חיצונית.