מעבר ממושגים רוחניים עליונים לעשייה חומרית דורש הדרכה מדויקת. ה' אינו מסתפק בהוראות מילוליות, אלא מעניק למשה חזון חזותי ותבנית עמוקה המהווים שרטוט אדריכלי ורוחני גם יחד.
המילה תבנית מתייחסת למבנה שמימי עליון [פירושן של נשים]. ה' הראה למשה בהר דגם חזותי ומוחשי ממש, מעין מראה נבואי של אש או דמות של המבנה והכלים, כדי שיבין בדיוק כיצד לבנותם [רש"י, רשב"ם, אבן עזרא, בכור שור, ביאור יש"ר, קאסוטו]. מעבר לצורה הפיזית, תבנית זו מקבילה למבנה העולמות העליונים – עולם המלאכים, הגלגלים והעולם השפל, וכן מקבילה למבנה האדם עצמו, כאשר הכלים השונים רומזים לכוחות רוחניים ולשמות ה' [רבנו בחיי, שפתי כהן]. משה התקשה להבין כיצד לכוון את הפרטים החומריים לסודות הרוחניים הללו, ולכן ה' הראה לו את התבנית העליונה כדי שידע לכוון את מעשיו כראוי, ידיעה עמוקה שהייתה חסרה לבוני הבית השני [העמק דבר]. המונח המשכן מבטא מקום של השראת שכינה שניתן לנייד אותו, בניגוד למבנה קבוע [פירושן של נשים].
המילים וכן תעשו עוררו דיון נרחב בקרב הפרשנים, במיוחד סביב תוספת האות וי"ו. קבוצת פרשנים מסבירה כי האות וי"ו משמשת כחיבור תחבירי רגיל [חזקוני, קאסוטו], והכפילות נועדה לחיזוק וזירוז העם לבצע את המלאכה בחריצות [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר]. אחרים קושרים זאת לפסוק הקודם: לאחר שהצטוו "ועשו לי מקדש", מוסיף הכתוב שבאותה מידה חובה לעשות גם את הכלים [אבן עזרא, הטור הארוך].
גישה שונה מציעה שהמילים באות להכריע בשאלת סדר העבודה. אף על פי שבציווי המפורט הכלים נזכרו לפני מבנה המשכן, הכתוב מורה כאן שיש לבנות תחילה את המשכן ואחר כך את כליו, בדיוק כפי הסדר שבו ה' הראה אותם למשה [כלי יקר, בעלי ברית אברם]. זאת ועוד, ה' מבטיח שישרה שכינתו בתוך עושי המלאכה עצמם, ובזכות כך הם יצליחו לעשות בדיוק כפי שציווה [חתם סופר], כאשר עשיית המשכן נועדה לדמות את ישראל למלאכי השרת שראו בהר סיני, והעבודה בו מביאה שלום ואחדות [נחלת יעקב].
הגישה המרכזית והנפוצה ביותר בקרב רוב הפרשנים דורשת את המילים "וכן תעשו" כהוראה לדורות. כלומר, אם יאבד כלי, או כאשר ייבנה בית המקדש הקבוע בירושלים, חובה לבנותו על פי התבנית הזו, וכן נלמד מכאן שאין להרחיב את גבולות העיר והמקדש אלא בהחלטת מלך, נביא, אורים ותומים וסנהדרין [רש"י, תורה תמימה, רלב"ג, חתם סופר]. על פירוש זה התעוררה מחלוקת: כיצד ניתן לומר שבית המקדש נבנה באותה תבנית, הרי שלמה המלך עשה כלים שונים ומזבח גדול בהרבה מזה של משה? [רמב"ן, ברכת אשר]. על כך משיבים הפרשנים במספר דרכים: יש המסבירים כי המושג "תבנית" אינו מחייב מידות זהות לחלוטין, אלא שמירה על יחס קבוע ושווה בין האורך לרוחב [מזרחי]. אחרים מחלקים בין מבנה המקדש והמזבח שהם קבועים בארץ ומידותיהם יכולות להשתנות, לבין הכלים הניידים (כמו הארון והמנורה) שמידותיהם נשמרו בדיוק גם בבית העולמים [גור אריה]. דעה נוספת קובעת כי ההוראה "לדורות" מתייחסת ליסודות המהותיים של המזבח, אך לא למידותיו המדויקות, וכי שלמה פעל על פי מסורת נבואית בכתב שקיבל מדוד אביו, המבוססת על סודות התורה, ועל פיה ידע אילו שינויים מותר ונכון לעשות [אור החיים, דברי דוד].