עיצוב המנורה דרש דיוק אומנותי רב, ולאחר פירוט מבנה הקנים הצדדיים, עובר הציווי להתמקד בעיצוב הקנה המרכזי. קנה זה מהווה את שדרת המנורה, ועליו להכיל מערכת עיטורים ייחודית של גביעים, כפתורים ופרחים, שכולם נוצרו ממקשה אחת של זהב טהור.
המילה וּבַמְּנֹרָה מתייחסת לגופה של המנורה, כלומר לקנה האמצעי שלה [רש"י, רלב"ג, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, קאסוטו]. על קנה זה להיות מעוטר בציון של אַרְבָּעָה גְבִעִים, שהם כמין כוסות בולטות [אברבנאל]. הפרשנים מסכימים כי חלוקת הגביעים על פני הקנה המרכזי לא הייתה רציפה: גביע אחד בלט בחלקו התחתון של הקנה, מתחת לנקודה שממנה יצאו ששת הקנים הצדדיים, ואילו שלושת הגביעים הנותרים מוקמו בחלקו העליון של הקנה, מעל נקודת הפיצול [רש"י, רלב"ג, ביאור יש"ר, אברבנאל]. מלבד הגביעים, הקנה כלל גם את כַּפְתֹּרֶיהָ, שהם עיטורים עגולים ובולטים דמויי תפוחים, וּפְרָחֶיהָ שהם ציורים מעוצבים בצורת פרחים [אברבנאל].
העיטורים מתוארים במילה מְשֻׁקָּדִים, שמשמעותה עיצוב הדומה במראהו לשקדים, ויש המפרשים זאת גם מלשון שקידה וזריזות [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. מילה זו עומדת במוקד של דיון פרשני נרחב, שכן פסוק זה מוכר במסורת חז"ל כאחד מחמישה מקראות בתורה ש"אין להם הֶכְרֵעַ", כלומר שקיימת בהם אי-בהירות תחבירית לגבי שיוכה של מילה מסוימת לפניה או לאחריה [רש"י, תורה תמימה, משכיל לדוד, נתינה לגר]. הספק הוא האם המילה מְשֻׁקָּדִים מתייחסת לאחור אל אַרְבָּעָה גְבִעִים, כך שהגביעים הם אלו שמעוצבים כשקדים, או שהיא מתייחסת קדימה אל כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, כך שהכפתורים והפרחים הם אלו שמעוצבים כשקדים [רש"י, תורה תמימה, מלבי"ם].
חלק מן הפרשנים מציינים כי עם קביעת טעמי המקרא, הספק הוכרע: הטעם המפסיק (אתנחתא) המופיע במילה "גביעים" מפריד אותה מהמילה "משוקדים", ולכן יש להסיק שהכפתורים והפרחים הם אלו שעוצבו כשקדים [תורה תמימה, מלבי"ם, ביאור יש"ר, קאסוטו, ברכת אשר]. תמיכה לכך ניתן למצוא גם בכינוי השייכות "כפתוריה", המחבר את תואר העיצוב אליהם [מלבי"ם]. מנגד, יש הסבורים כי המילה משוקדים מתייחסת דווקא לגביעים [אבן עזרא].
פרשנים אחרים מסבירים שהספק התחבירי נותר בעינו גם לאחר קביעת הטעמים, משום שגם במילה "משוקדים" ישנו טעם מפסיק, ולכן קשה להכריע לאיזה כיוון היא נוטה [משכיל לדוד]. קושי נוסף נובע מכך שבשאר קני המנורה, התואר "משוקדים" הוצמד במפורש רק לגביעים, ולכן קשה לומר שכאן הוא מתייחס בלעדית לכפתורים ולפרחים [ביאור יש"ר]. כדי ליישב את המורכבות, הרמב"ם פוסק שכלל הרכיבים, גם הגביעים וגם הכפתורים והפרחים, היו מעוצבים כשקדים [תורה תמימה, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה מעשית בקריאת התורה, יש הממליצים לקרוא את המילה "משוקדים" ברצף אחד יחד עם המילים שלפניה ושלאחריה, כדי לכלול את כל אפשרויות הפירוש [ברכת אשר].