עיצוב מנורת הזהב דרש תכנון אדריכלי ואמנותי מדויק, במיוחד בנקודות החיבור של קניה. הכתוב מתווה תבנית חוזרת של עיטורים הממוקמים בנקודות הפיצול של המנורה. בכל נקודה שבה צמד קנים מתפצל מן הקנה האמצעי והמרכזי, ממוקם כפתור [שטיינזלץ, קאסוטו]. הפסוק חוזר על תיאור זה שלוש פעמים כדי למנות את כל שלושת זוגות הקנים, המהווים יחד את ששת הקנים היוצאים מצדי המנורה [רשב"ם, אברבנאל].
הפרשנים מבארים את המונחים המופיעים בפסוק: המילה וכפתר מתארת התנפחות כדורית ובולטת, הדומה בצורתה לתפוח [קאסוטו, אברבנאל]. מתוך שני צדיו של כפתור זה היו הקנים נמשכים ויוצאים לימין ולשמאל [רש"י, ביאור יש"ר]. התיבה ממנה מדגישה כי הקנים יוצאים ישירות מגוף הקנה האמצעי, הנקרא פעמים רבות "מנורה" בפני עצמו [רשב"ם, ביאור יש"ר, קאסוטו]. יתרה מכך, מילה זו מלמדת ששלושת הכפתורים הללו והקנים היוצאים מהם לא נוצרו כאיברים נפרדים שחוברו מאוחר יותר כדרך הצורפים, אלא הכל הוכה ונחתך מתוך חתיכת זהב אחת שלמה [מלבי"ם, אברבנאל]. בעקבות דרישה זו, מציין אברבנאל כי קני המנורה היו מלאים בזהב ולא חלולים, בניגוד לדעות אחרות, שכן יצירת קנים חלולים מתוך מקשה אחת היא בלתי אפשרית [אברבנאל].
מתוך ניתוח מכלול הפסוקים ומסורת חז"ל, הפרשנים משרטטים את המבנה המלא והמדויק של המנורה. גובהה הכולל עמד על שמונה עשר טפחים. חלקה התחתון היה חלק ברובו, והקנים החלו להתפצל רק מהטפח העשירי ומעלה. מיקום זה לא היה מקרי, אלא נועד להקביל לגובהו של שולחן לחם הפנים שעמד ממול, כך שהפיצול המרשים של המנורה התחיל בדיוק בקו ישר עם השולחן [מלבי"ם].
בסך הכל, עוטרה המנורה בעשרים ושניים גביעים, אחד עשר כפתורים ותשעה פרחים. שלושת הכפתורים המוזכרים בפסוקנו שימשו כנקודות הפיצול, והם באים בנוסף לכפתורים אחרים שהיו על גוף המנורה עצמה [רש"י, מלבי"ם, ביאור יש"ר, אברבנאל]. פרטים עיצוביים אלו היו קריטיים, וחסרון של גביע, כפתור או פרח אחד בלבד, היה פוסל את המנורה כולה משימוש [רש"ר הירש].
מעבר לפן האסתטי, יש שראו במבנה ייחודי זה סמל לחכמה העיונית. שבעת הקנים רומזים לענפי החכמות השונים, ואילו היותם יוצאים מתוך מקשה אחת מסמלת את האחדות הפנימית והשורש המשותף של כלל החכמות [אברבנאל].