שמות, פרק כ״ה, פסוק ל״א

המנורה נועדה להקרין אור רוחני של חכמה כלפי חוץ, וכדי לייצג את טהרת הלב והמעשה עליה להיות מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. היא אינה נוצקת בתבנית אלא מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה, כלומר מעוצבת בהכאה בפטיש מגוש אחד המסמל את אחדות התורה, בין אם בידי אומן ובין אם בדרך נס מאת ה'. שלד הַמְּנוֹרָה מורכב מן הבסיס הרחב, הוא יְרֵכָהּ, ומן העמוד האמצעי המרכזי, הוא וְקָנָהּ. לשלד זה נוספו עיטורים שונים הכוללים כוסות מוארכות, בליטות עגולות וציורים דמויי עלי כותרת, הם גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ. מודגש כי כל חלקי המנורה ועיטוריה מִמֶּנָּה יִהְיוּ, כחלק בלתי נפרד מאותו גוש זהב מקורי וללא כל חיבור חיצוני.