הכרובים נועדו לשמש מעין כיסא כבוד לנוכחותו הבלתי נראית של ה', וצורתם הייתה כשל נערים עומדים בעלי כנפיים. כהמשך והסבר להוראות הקודמות, מנחה הכתוב וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, כדי להדגיש שיש למקם רק כרוב אחד בכל צד, בין אם בקצה הארון ממש ובין אם באמצע גבול הרוחב שלו. הדרישה ליצור אותם מִן־הַכַּפֹּרֶת קובעת שאסור לחברם למכסה כיחידות נפרדות, אלא חובה להכות על גוש זהב אחד עד שיבלטו מתוכו. יצירתם עַל־שְׁנֵי קְצוֹתָיו של המכסה נעשתה באופן פלאי ובו זמני מתוך שאריות הזהב שבצדדים, דבר המבטא את רצונו של ה' להשפיע שפע ישיר על ישראל.
שמות, פרק כ״ה, פסוק י״ט
פרשת תרומה
וַ֠עֲשֵׂ֠ה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.