שמות, פרק כ״ה, פסוק כ׳

הכרובים הניצבים על ארון הברית מעוצבים כך שכנפיהם פתוחות ומופנות כלפי מעלה בגובה ראשיהם, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה. פריסה זו נועדה להגן על הארון וליצור מעין כיסא ריק שעליו שורה נוכחות ה', ולכן הם סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת. מבטם של הכרובים מופנה פנימה זה אל זה, וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, תנוחה המבטאת אהבה ומוכיחה כי הם משרתים בלבד ואינם פסלים. יחד עם זאת, ראשיהם כפופים ונוטים מעט מטה, כך שאֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים. רכינה זו נובעת מיראת כבוד כדי שלא להביט ישירות אל ה' השורה ממעל, ומכוונת את מבטם אל התורה המונחת בארון.