שמות, פרק כ״ה, פסוק ל״ו

קישוטי המנורה, הכוללים את כַּפְתֹּרֵיהֶם וכן את וּקְנֹתָם, שהם העוקצים שעליהם תלויים הקישוטים או נקודות ההתפצלות של הקנים, מִמֶּנָּה יִהְיוּ וייעשו מגוף המנורה עצמו. דרישה זו קובעת כי כל פרטי העיצוב מעכבים זה את זה, ואם חסר אפילו פרט אחד המנורה נפסלת. המנורה כֻּלָּהּ צריכה להיעשות מִקְשָׁה אַחַת, בין אם כיציקה ובין אם על ידי ריקוע של גוש אחד שלם ללא ריתוך של איברים נפרדים, מלבד הנרות שהם כלים עצמאיים. הכתוב מדגיש כי המנורה תהיה עשויה זָהָב טָהוֹר כתנאי הלכתי, שכן רק מנורה העשויה מזהב חייבת בקישוטים ובעשייה ממקשה אחת. הדגשת הטהרה מבטיחה כי גם בחלקים הנסתרים לא עורבבו מתכות זולות, כסמל לכך שרכושו של האדם צריך להיות נקי לחלוטין מגזל וממרמה.