שמות, פרק כ״ו, פסוק א׳

השכבה הפנימית המכסה את כלי הקודש נקראת בעצמה משכן, ולכן נאמר וְאֶת־הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה באמצעות עֶשֶׂר יְרִיעֹת המסמלות את עשרת הדיברות ואת עשרת המאמרות שבהם נברא העולם. יריעות אלו נארגו מחוטים מורכבים שעשויים מליפוף של פשתן לבן, הוא השֵׁשׁ מׇשְׁזָר, יחד עם חוטי צמר הצבועים בגווני כחול, סגול ואדום בהיר, שהם וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי. בתוך הבד שולבו דמויות של כְּרֻבִים, בעלי פני תינוק או צורות רוחניות עליונות, בטכניקת אריגה מתקדמת שעליה נאמר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. בשונה מרקמה, אומנות זו דרשה חישוב מראש כך שהדמויות ייווצרו כחלק בלתי נפרד מהבד בעת האריגה, וייראו בשלמותן או אף כדמויות שונות משני צדי היריעה, תוך השלמה והתאמה מדויקת בחיבור שבין היריעות השונות.