שמות, פרק כ״ו, פסוק כ״ט

מערכת הקירות של המשכן שילבה יציבות מבנית עם מראה מושלם, ולכן וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב מכל צדדיהם, כולל בעוביים הפנימי. על צדו החיצוני של המשכן נקבעו טבעות שעליהן נאמר וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב, והן נועדו לשמש בָּתִּים לַבְּרִיחִם, כלומר מקומות השחלה לבריחים המחברים את הקרשים זה לזה, כך שקירות הפנים נותרו חלקים לחלוטין. כדי לקיים את ההוראה וְצִפִּיתָ אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב, הציפוי לא הודבק ישירות על העץ, אלא הותקנו על הקרשים קנים חלולים מזהב בין הטבעות. כאשר הבריחים הושחלו לתוכם הם התכסו למעשה בזהב, בדומה לבריח התיכון שעבר מקצה לקצה בתוך שפופרות זהב ייעודיות שהוכנסו אל חלל הקרשים עצמם.