שמות, פרק כ״ו, פסוק י״ד

מעל יריעות העיזים ששימשו כגג המשכן, נפרסו שכבות הגנה חיצוניות שנועדו לשמור על המבנה מפני הגשם ולסמן אותו למרחוק. תחילה נאמר וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל העשוי מעֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים, שהם עורות אילים צבועים באדום בולט המסמלים סבלנות, ואליהם צורף וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים, חיה טהורה וייחודית מרובת גוונים המסמלת זריזות בעבודת ה'. קיימת מחלוקת אם כיסויים אלו הונחו כשתי שכבות נפרדות שבהן עורות התחש הונחו מִלְמָעְלָה כהגנה עליונה, או שנתפרו יחד למכסה אחד משולב. לפי הגישה הסוברת כי זהו מכסה אחד, המילה מִלְמָעְלָה אינה מתארת שכבה נוספת, אלא מציינת שעורות התחש מוקמו בחלקו העליון של הגג, ממש מעל קודש הקודשים.