יצא לכם פעם לבנות אוהל בחצר או לצאת לטיול בטבע? אם כן, אתם בטח יודעים שכדי לא להירטב מהגשם או להיפגע מרוחות, חייבים גג חזק וטוב. גם למשכן, שהיה האוהל המקודש של ה', היה צריך לדאוג להגנה מיוחדת. לכן, מעל היריעות שיצרו את הגג של המשכן, פרסו שתי שכבות מיוחדות שישמרו עליו וגם יראו לכולם מרחוק שזהו מקום קדוש.
השכבה הראשונה הייתה מִכְסֶה לָאֹהֶל שעשוי מתוך עֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים. אלו היו עורות של אילים שצבעו אותם בצבע אדום בולט. האיל מסמל סבלנות, כדי להזכיר לנו להיות סבלניים גם כשקשה.
ממש מעל השכבה הזו, הניחו שכבה נוספת מִלְמָעְלָה, שהייתה עשויה מתוך עֹרֹת תְּחָשִׁים. התחש היה חיה מיוחדת וטהורה עם קרן אחת, שחיה רק בתקופה של משה רבנו. העור של התחש היה מורכב מהמון צבעים וגוונים שונים. השם של התחש קשור למילה מהירות, והוא בא ללמד אותנו שצריך להזדרז ולרוץ לקיים מצוות בשמחה.