שמות, פרק כ״ו, פסוק ל״א

המסך הפנימי של המשכן נקרא פָרֹכֶת משום שהוא מבדיל וחוצץ בין הקודש לקודש הקודשים, בדומה לפרגוד מלכותי המפריד בין מקום שכינת ה' לבין שאר חלל המשכן. יריעה עבה וכבדה זו נארגה מחוטים של תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֑ר, כאשר כל חוט שזור מעשרים וארבעה חוטים דקים של חומרי הגלם הללו. היא נעשתה בטכניקת מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב, שהיא אריגה מתוחכמת שבה הדוגמאות נוצרות משילוב החוטים עצמם וניתן לראותן משני עברי הבד. הדמויות שנארגו עליה היו כְּרֻבִֽים, שהם ציורים שטוחים של חיות ובריות שונות. בניגוד למסך החיצוני, הפרוכת נתלתה על ארבעה עמודים המונחים על אדני כסף, אשר מסמלים את הטהרה והסליחה וראויים יותר למדרגתו הרוחנית העליונה של קודש הקודשים.