שמות, פרק כ״ו, פסוק י״ז

כדי להבטיח את יציבות המבנה, בבסיסו של כל קרש בלטו שְׁתֵּי יָדוֹת, שהן יתדות שהוכנסו לאדנים כדי למנוע מהעץ להרקיב או להסתובב על צירו. ידות אלו נחתכו כך שיאפשרו לקרשים להיות מוצמדים ללא רווח, והיו מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ בדמות ידות מקבילות המבטיחות עמידה ישרה, או באמצעות חיבור של פינים ונקבים לקרשים הסמוכים ליצירת קיר רציף. תכנון זה יושם תחילה לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד ששימש כאב טיפוס אדריכלי. על פי מידותיו המדויקות נוצרו כל שאר הקרשים באותה מתכונת, ולכן מסכם הכתוב כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.