שמות, פרק כ״ו, פסוק ל״ו

הכניסה למשכן נחתמה על ידי מָסָךְ שהוצב לְפֶתַח הָאֹהֶל, וילון שנועד לסכך על הפתח ולהבדיל בין החוץ לפנים. וילון זה נארג מארבעה חומרים: תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר, אך בניגוד לפרוכת הפנימית הוא לא עוטר בכרובים. עבודת העיטור נעשתה מַעֲשֵׂה רֹקֵם, מונח המתאר את האומן שיצר במחט עבודת רקמה. הצורות שנרקמו על הבד נראו באופן זהה משני צידיו, אם כי יש הסבורים שהן עיטרו רק את הצד שפנה אל פנים המשכן.