שמות, פרק ג׳, פסוק א׳

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה במרחבי ההתבודדות של הטבע, הרחק מחטאי החברה ועיניו של מלך מצרים, כשלב הכרחי בהכשרתו לגדולה ולנבואה. הוא בחר לרעות דווקא אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן מתוך הכרת הטוב, וכדי להתפרנס מיגיע כפיו מבלי להפיק רווח אישי שיש בו חשש של גזל. מתוך זהירות משדות זרים וחיפוש אחר מרעה רענן, וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, אל שטח פתוח שבו יכול היה גם להתפלל ללא הפרעה. השגחת ה' כיוונה את צעדיו כשהיה לבדו וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים, שנקרא כך על שם גובהו העצום או על שם ההתגלות העתידה להתרחש בו. הר זה הוא הר סיני, המכונה חֹרֵבָה בשל החום והיובש הכבד המאפיינים את האזור.