שמות, פרק ג׳, פסוק י״א

משה מגיב למשימה שהטיל עליו ה' מתוך ענווה וראייה מפוכחת, ותוהה מִי אָנֹכִי, כלומר מהי חשיבותי ומהותי שאוכל לבצע תפקיד זה. שאלתו הראשונה, כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, נובעת מחשש לחייו כפושע נמלט, מהיותו רועה צאן שאינו ראוי לעמוד בפני מלך, ומחוסר ביטחון ביכולת הדיבור שלו. שאלתו השנייה, וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בוחנת האם העם השקוע בעבודה זרה אכן ראוי מבחינה רוחנית להיגאל. יתרה מזאת, הוא מצביע על הקושי המעשי להנהיג אומה גדולה למדבר, תוך חשש שהעם לא יסכים ללכת אחרי אדם פשוט כמותו. מבעד לחששות אלו עומדת גם תקוותו של משה כי ה' יבצע את הגאולה בעצמו וללא מתווכים, כדי להבטיח שהיא תהיה נצחית.