לאחר תקופה ארוכה של סבל ושעבוד, מגיעה נקודת ההכרעה שבה ההשגחה האלוהית מתרגמת לפעולה מעשית ומידית. האל פונה אל משה ומציג בפניו את חומרת המשבר הנוכחי, המהווה את העילה המרכזית לשליחותו אל פרעה ולגאולת העם.
המילה וְעַתָּה מציינת את המעבר מתיאור המצב אל המסקנה והשליחות המעשית [קאסוטו, רש"ר הירש, ביאור שטיינזלץ, ביאור יש"ר]. ביטוי זה, יחד עם המילה הִנֵּה, מלמד כי ממש באותו רגע שבו דיבר ה' עם משה, עלתה לפניו זעקה חדשה וטרייה מאת העם, הדורשת פעולה מידית ללא כל דיחוי [אור החיים]. יתרה מכך, אף על פי שטרם חלפו ארבע מאות שנות הגלות שהובטחו לאבות, קושי השעבוד והעינוי משלימים את החסר ומזרזים את קץ הגאולה [הכתב והקבלה].
ההכרזה כי צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי מעוררת שאלה, שכן ה' כבר ציין קודם לכן ששמע את צעקתם. הפרשנים מסבירים כי כעת מדובר בתפילה כנה שנבעה מתוך חזרה בתשובה אמיתית, ולא מן השפה ולחוץ [אבן עזרא, ספורנו]. הייסורים עצמם נועדו לעורר את ישראל לתפילה, שכן ה' מתאווה לתפילתם של הצדיקים ורוצה שיבקשו ממנו ישועה [פרדס יוסף]. המילה אֵלָי מדגישה את עוצמת התפילה: בניגוד לתפילות רגילות המועברות על ידי מלאכים, זעקה זו הייתה כה זכה ועוצמתית עד שעלתה ישירות אל כיסא הכבוד ללא שום מתווך, וחייבה את התערבותו הישירה של האל [אור החיים, רמב"ן, מלבי"ם]. על דרך הסוד, "צעקת בני ישראל" מסמלת את כנסת ישראל עצמה שבאה וצועקת לפניו [רמב"ן, רבנו בחיי].
כדי להבהיר שזעקתם אינה לשווא [חזקוני], הכתוב מוסיף: וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם. מהות הלחץ מתפרשת במספר מישורים. במישור הגיאוגרפי והדמוגרפי, המצרים כלאו את בני ישראל בארץ גושן. למרות התרבותם העצומה, המצרים מנעו מהם להתרחב לאזורים אחרים, ויצרו דוחק ומצוקת דיור בלתי נסבלת [רבנו חננאל, רבנו בחיי, הכתב והקבלה, מלבי"ם]. במישור הנפשי, מדובר בהשפלה מכוונת שנועדה לרמוס את דעתם ונפשם של ישראל [העמק דבר]. מעבר לכך, המצרים פעלו בזדון והוסיפו על השעבוד שנגזר על ישראל אכזריות יתרה, מה שמצדיק כעת את הענשתם הקשה [רמב"ן, אבן עזרא, ספורנו].
הצגת הלחץ בפני משה נועדה לעורר את רחמיו. ה' מזכיר למשה את סבלם מתוך ידיעה שבעבר משה כבר סיכן את חייו כשהכה את המצרי למען אחיו, וכך התזכורת תניע אותו לקבל על עצמו את שליחות ההצלה [בכור שור]. אף על פי שההתמודדות הרוחנית מול שרה של מצרים תעשה על ידי האל בעצמו בהמשך הדרך על הים, ההוצאה הפיזית והמידית חייבת להיעשות כעת על ידי משה, משום שבני ישראל פשוט אינם מסוגלים לשאת יותר את הלחץ [אלשיך]. בישורת זו של בשורת הגאולה, משה נשלח להרחיב את דעתם של ישראל ולהודיע להם כי הישועה קרובה לבוא [העמק דבר].