תארו לעצמכם שחבר קרוב שלכם נמצא בצרה גדולה ומבקש עזרה. האם הייתם מחכים או קופצים מיד לעזור לו? ה' פונה למשה ומסביר לו שהגיע הרגע לפעול, ולכן הוא משתמש במילה וְעַתָּה. המילה הזו מלמדת שאין זמן לבזבז, צריך לצאת לדרך ולהציל את בני ישראל באופן מידי. הקושי של העם היה כל כך גדול, עד שהוא גרם לזמן ההצלה להגיע הרבה יותר מהר מהמתוכנן.
ה' אומר למשה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי. בני ישראל התפללו מכל הלב, מתוך רצון אמיתי לשוב אל ה'. התפילה שלהם הייתה כל כך נקייה וחזקה, עד שהיא הגיעה ישירות אל ה', ולכן מודגשת המילה אֵלָי. הזעקה שלהם עלתה ישר אליו, בלי שאף מלאך יצטרך להעביר את הבקשה בדרך.
כדי להראות למשה עד כמה המצב קשה, ה' מוסיף וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ. המצרים לא רק הכריחו את בני ישראל לעבוד קשה, אלא ממש לחצו אותם מכל הכיוונים. הם סגרו אותם באזור קטן וצפוף מאוד ולא הרשו להם לעבור למקומות מרווחים יותר, וגם ניסו בכוונה להשפיל אותם ולשבור את רוחם. ה' מתאר את כל הקושי הזה למשה כדי לעורר את הרחמים שלו. ה' יודע שמשה תמיד דאג לאחים שלו, וכאשר הוא ישמע כמה הם סובלים עכשיו, הוא יסכים לקבל על עצמו את השליחות וללכת להציל אותם.