מול החיזיון האלוהי והפלאי, משה משנה את מסלולו ומבקש אָסֻרָה נָּא, פעולה המבטאת התקרבות פיזית, נסיגה לאחור כדי להתבונן באור העז מנקודת מבט רחבה, או התנתקות רוחנית ממגבלות החומר מתוך ענווה. הוא מבקש לבחון אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה כדי להבין מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה, כלומר מדוע העץ אינו מתכלה והופך לאפר למרות האש האוחזת בו. מעבר למחשבה הראשונית שאולי מדובר בתופעת טבע נדירה, משה מזהה במראה סמל היסטורי. תמיהתו משקפת פליאה כיצד ייתכן שעם ישראל, המיוצג על ידי הסנה, שורד בתוך אש הגלות והשעבוד ואיננו נשמד, או לחלופין, מדוע האש אינה מכלה את המצרים.
שמות, פרק ג׳, פסוק ג׳
פרשת שמות
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.