שמות, פרק ג׳, פסוק ג׳

יצא לכם פעם ללכת בדרך ולפתע לראות משהו כל כך פלאי שפשוט הייתם חייבים לעצור ולהסתכל? זה בדיוק מה שקרה למשה. הוא רואה מראה אלוהי, אבל מרוב שהוא צנוע ועניו הוא בכלל לא חושב שה׳ עומד לדבר אליו. הוא רק רוצה להתבונן בפלא. לכן הוא מחליט ואומר אָסֻרָה נָּא, כלומר, אסטה מהשביל שבו אני הולך עכשיו ואתקרב אל הסנה כדי לראות אותו טוב יותר. משה מסתכל ושואל את עצמו מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר. רגע, הרי הסנה כן בוער באש, אז מה בדיוק השאלה שלו? הכוונה של משה היא לשאול מדוע הסנה לא נעלם. המילה יבער כאן פירושה נהרס או נשרף לגמרי. משה מתפלא איך יכול להיות שהאש דולקת בעוצמה, אבל העץ לא הופך לאפר. מעבר לפלא הרגיל, משה מבין שיש כאן מסר עמוק הרבה יותר. הסנה הפשוט והנמוך מסמל את עם ישראל שנמצא במצב קשה של עבדות. האש החזקה מסמלת את השעבוד, הצרות והאויבים. משה בעצם שואל את עצמו איך ייתכן שעם ישראל נמצא בתוך כל כך הרבה צרות, ובכל זאת הוא לא נשמד. המראה המופלא הזה בא ללמד אותו שההשגחה של ה׳ היא זו ששומרת על עם ישראל בתוך כל הקושי, ולעולם לא תיתן לו להיעלם.