שמות, פרק ג׳, פסוק ט״ו

פרשת שמות

Exodus 3:15Sefaria

וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃

תארו לעצמכם שאתם פוגשים מלך אמיתי וחשוב, איך הייתם פונים אליו? הרי לא תקראו לו בשמו הפרטי, נכון? זה פשוט לא מכובד. כשמשה רבנו עומד מול ה׳, ה׳ נותן לו מסר מיוחד ומרגיע להעביר לעם ישראל. ה׳ קורא לעצמו אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. למה ה׳ מזכיר דווקא את האבות? כדי שהעם ירגיש קרוב וייזכר בברית ובהבטחות הישנות. ה׳ מראה להם שכמו שהוא דאג לכל אחד מהאבות בדרך המיוחדת שהתאימה רק לו, כך הוא ימשיך לדאוג גם להם בכל מצב. בהמשך, ה׳ אומר זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, ויש כאן סוד חשוב. המילה לְעֹלָם כתובה בתורה בלי האות ו, ולכן היא מזכירה את המילה להעלים. ה׳ מלמד אותנו שאת שְּׁמִי, השם המפורש והפרטי שלו, אנחנו צריכים להעלים ולא להגיד בקול. במקום זה, יש לנו את זִכְרִי, שזו הדרך שבה אנחנו קוראים לו בפועל. אנחנו משתמשים בכינויים של כבוד ומלכות, ממש כמו שעושים מול מלך גדול, מתוך המון יראת כבוד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.