יצא לכם פעם לעבוד קשה מאוד ולא לקבל על כך שום תמורה? בני ישראל עבדו במצרים שנים רבות כעבדים, אבל ה' מבטיח להם שכאשר הם יצאו לחופשי, הם לא יצאו בידיים ריקות, אלא יקבלו שכר על כל העבודה הקשה שלהם.
ה' אומר שכל אישה תבקש מחברתה המצרית מתנות. המילה וְשָׁאֲלָה לא אומרת שהן לוקחות בהשאלה וצריכות להחזיר, אלא שהן מבקשות את הרכוש כמתנה לתמיד. המצרים, שפחדו מהמכות ורצו לזרז את בני ישראל ללכת, נתנו להם הכל מרצונם החופשי. התורה אומרת שהבקשה תהיה מכל אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, משום שבדרך כלל נשים נוהגות לבקש תכשיטים מחברות שלהן. המילים האלו גם מלמדות אותנו שבני ישראל והמצרים חיו ממש קרוב אחד לשני, לפעמים אפילו באותו בניין.
הן יבקשו כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. ולמה דווקא זהב וכסף? כי אלו דברים שקל לסחוב בדרך, והם יהיו התשלום במקום השדות והבתים שבני ישראל נאלצו להשאיר מאחור. גם השְׂמָלֹת, שהן הבגדים, היו שוות המון כסף באותם ימים.
ה' מוסיף עצה חכמה ואומר וְשַׂמְתֶּם עַל־בְּנֵיכֶם וְעַל־בְּנֹתֵיכֶם. כלומר, להלביש גם את הילדים הקטנים בתכשיטים ובבגדים היקרים. כך המצרים לא יחשדו שבני ישראל לוקחים כל כך הרבה רכוש במטרה לברוח לתמיד, אלא יחשבו שהם רק מתקשטים.
בסופו של דבר, התורה מסכמת ואומרת וְנִצַּלְתֶּם אֶת־מִצְרָיִם. המשמעות היא לרוקן. בני ישראל בעצם מרוקנים את מצרים מהרכוש שלה, וזהו צדק אמיתי, כי כך הם מקבלים סוף סוף את המשכורת שמגיעה להם על מאות שנים של עבודת פרך.