שמות, פרק ל״ג, פסוק י״ג

מתוך ענווה והסתמכות על חסד ה', משה פותח במילים אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ במשמעות של "הואיל וכבר מצאתי חן". הוא מבקש הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ כדי להבין את סודות ההנהגה האלוהית, הכוללים את כללי הצדק והגמול, מידותיו של ה' והאופן המעשי שבו ינהיג מעתה את העם. מכיוון שהאדם יכול להכיר את בוראו רק דרך הבנת פעולותיו, השגת ידיעה זו תביא לכך שוְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ, ותאפשר למשה להנהיג ביושר, לעורר רחמים ולהעריך את השכר שניתן לו. לבסוף, משה מסרב לקבל שכר אישי במקום האומה ודורש וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה, שכן למרות חטאם בני ישראל קשורים לה' מהותית וראויים להנהגתו הישירה ולא להנהגת מלאך.