בתשובה לתחינת משה, מבטיח ה' כי הוא בעצמו ילווה את העם ולא ישלח מלאך, ובכך מצהיר פָּנַי יֵלֵכוּ. יש המבארים מילים אלו כהבטחה להסיר את פני הכעס ולהחליפם ברחמים, או כנוכחות שתשרה רק בעת הכניסה לארץ. על כך מוסיף ה' וַהֲנִחֹתִי לָךְ, הבטחה שנועדה להעניק לעם מנוחה צבאית מאויביהם, להרגיע את דאגותיו של משה או להשרות עליו רוח נבואה תדירה. מאחר שהבטחה זו עשויה להתפרש כאישית למשה או כעתידית בלבד, משה ממשיך ודורש שהשכינה תשרה על העם כולו כבר עתה במדבר. לחלופין, המשך תחינתו של משה מהווה הסכמה לתנאי זה, מתוך הכרה שללא נוכחות ה' אין טעם להמשיך במסע.
שמות, פרק ל״ג, פסוק י״ד
פרשת כי תשא
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.