שמות, פרק ל״ג, פסוק ח׳

באופן תדיר וקבוע, וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל הממוקם מחוץ למחנה, יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ מתוך כבוד עצום למנהיגם ולנוכחות ה'. עמידה זו שיקפה את רגשותיהם המורכבים לאחר חטא העגל, ששילבו תחושת בושה וריחוק יחד עם צמא רוחני והשתוקקות ללמוד מדרכיו של משה. בעת שעבר, וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה, כאשר מרבית העם ליוו אותו במבט של חיבה ושבח על צדקותו. לעומתם, היו בעם גם ציניקנים שניצלו את ההזדמנות כדי לנעוץ בו מבט חודרני וביקורתי, מתוך קנאה וחשד שווא שהוא מתעשר מכספי הציבור.