שמות, פרק ל״ג, פסוק ב׳

בעקבות חטא העגל משנה ה' את אופן ההשגחה על העם, ומודיע וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ שיוביל אותם במקום נוכחותה הישירה של השכינה. ריחוק זה נובע ממידת הרחמים ונועד להגן על העם קשה העורף ממידת הדין הקפדנית שהייתה פוגעת בהם לו ה' היה שוכן ממש בתוכם. אף על פי שההנהגה נמסרה לשליח, ה' מנחם את העם ומבטיח בגוף ראשון וְגֵרַשְׁתִּי, כדי להדגיש שהגירוש מתבצע בכוחו הישיר, ואולי אף לרמוז למשה אישית שעתיד להכניס את העם לארץ. ברשימת האומות שיגורשו, אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, נעדר העם הגרגשי משום שפינה את ארצו מרצון ללא מלחמה, או מכיוון שהיה אומה קטנה שארצה אינה זבת חלב ודבש.