במעמד נשגב זה מתואר האיזון העדין שבין ההתגלות האלוהית לבין מוגבלות ההשגה האנושית, כאשר ה' מעניק למשה קרבה יוצאת דופן, אך בה בעת נאלץ לגונן עליו מפני עוצמתה.
ההבטחה וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי מתייחסת לרגע שבו תתגלה הנוכחות האלוהית [הכתב והקבלה, ביאור שטיינזלץ]. מפרשים רבים מציינים כי המילה "כבודי" מתייחסת לה' בעצמו, שהרי בהמשך הפסוק נאמר "עד עברי" ולא "עד עבור כבודי" [מזרחי, שפתי חכמים]. עם זאת, יש המפרשים כי הכוונה היא למעבר של מידותיו וטובו של ה' [דעת זקנים, ביאור יש"ר], או לראייה מרוחקת של "זהרורי האור" הנשארים לאחר שהשכינה חולפת, בדומה לקרני השמש הנותרות לאחר שקיעתה [בכור שור]. ברובד הפילוסופי, מעבר הכבוד מסמל את המעבר הבלתי נתפס של ה' מהאינסוף אל גבולות הבריאה המצומצמת [מלבי"ם].
כדי להגן על משה בשעת ההתגלות, נאמר וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בחלל, מערה או מקום שנחצב בסלע שבהר סיני. מנגד, הגישה הרעיונית רואה בביטוי זה משל למקור ולשורש ההוויה של הבריאה [הכתב והקבלה], או לחלל הפנוי שה' צמצם את עצמו לתוכו כדי להוות את העולמות [מלבי"ם].
בשלב השיא של ההתגלות מבטיח ה': וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ. הפרשנים מסכימים כי הפועל "ושכותי" מקביל במשמעותו לשורש ס.כ.כ, ומבטא יצירת מחיצה, הגנה וסיכוך [אבן עזרא, שד"ל, קאסוטו]. מטרת ההגנה היא למנוע ממשה להביט בדברים שבן אנוש אינו מסוגל לראות ולהישאר בחיים [העמק דבר, ביאור שטיינזלץ, אדרת אליהו, קאסוטו]. יש המוסיפים כי עצם ההתגלות העוצמתית נותנת רשות לכוחות משחיתים לפגוע, ולכן נדרשת הגנה מיוחדת [רש"י, גור אריה].
באשר לביטוי כַפִּי, הפרשנים תמימי דעים שלא מדובר בכף יד פיזית. קבוצת מפרשים גדולה מסבירה כי הכוונה היא לענן כבוד שיחצוץ ויסתיר את האור האלוהי, בדומה לענן המכסה את השמש [אבן עזרא, רא"ש, דעת זקנים, בכור שור, צרור המור]. גישה אחרת, הנשענת על התרגום לארמית, מסבירה כי זהו ביטוי של כבוד, ומשמעותו שה' יגן על משה באמצעות מאמרו ודיבורו בלבד, ללא צורך בהסתרה פיזית [רש"י, שפתי חכמים, ברכת אשר]. לעומת פירושים אלו, יש המציעים ניתוח לשוני ולפיו "ושכותי" נגזר מלשון הסתכלות שכלית, ו"כפי" מלשון כפייה והסתרה, כך שה' מבטיח להעניק למשה ראייה רוחנית שתאפשר לו להשיג דווקא את סוד ההסתתרות וההעלמה האלוהית [הכתב והקבלה].
מצב זה של הסתרה והגנה יימשך עַד עָבְרִי, כלומר עד שהנוכחות האלוהית תתרחק ותעבור מנגד פניו [ביאור יש"ר, קאסוטו], אז תוסר ההגנה ומשה יוכל לזכות להשגה המותרת לאדם.