יצא לכם פעם לנסות להסתכל ישר אל השמש כשהיא זורחת חזק באמצע היום? זה מסנוור מדי, נכון? עכשיו תדמיינו אור הרבה יותר גדול ועוצמתי מזה. משה רבנו זוכה לרגע מיוחד מאוד שבו ה' מתגלה אליו מקרוב. ה' אומר למשה וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי, כלומר, ברגע שהנוכחות האדירה והכבוד שלי יעברו על פניך.
בגלל שההתגלות הזו כל כך עוצמתית, ה' דואג לשמור על משה, כי בני אדם פשוט לא מסוגלים להביט בדבר כזה ולהישאר בחיים. כדי להגן עליו, ה' אומר וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, כלומר הוא מכניס את משה לתוך מקום בטוח, כמו מערה או חלל בתוך הסלע שבהר סיני.
בזמן השיא של ההתגלות, ה' מוסיף ומבטיח וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ. המילה וְשַׂכֹּתִי מזכירה לנו את המילה סכך, והמשמעות שלה היא ליצור מחיצה שמגנה ושומרת. כמובן של-ה' אין באמת כף יד, ולכן המילה כַפִּי מתארת ענן של כבוד שה' ישים כדי להסתיר את האור העצום, ממש כמו שענן בשמיים מכסה את השמש החזקה ומגן עלינו מהסנוור.
ההגנה הזו תישאר עַד עָבְרִי, כלומר עד שהנוכחות של ה' תתרחק ותעבור. רק אז תוסר ההגנה, ומשה יוכל לזכות לראות את מה שכן מותר לאדם לראות.