שמות, פרק ל״ג, פסוק כ׳

ה' מסרב לבקשתו של משה להשיג את מהותו האינסופית, ומבהיר לו לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי. מניעה זו אינה נובעת מהסתרת האור האלוהי, אלא מחוסר יכולתו של האדם בעולם החומרי להכיל התגלות כה עצומה בבהירות מוחלטת. הקביעה כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי אינה מבטאת עונש, אלא חוק טבע לפיו הגוף הפיזי יקרוס והנשמה תיפרד ממנו נוכח עוצמת החוויה. המילה וָחָי מלמדת שהשגה זו בלתי אפשרית בעוד האדם בחיים ואפילו למלאכי השרת, ורק לאחר המוות זוכה הנשמה לאור האלוהי. בכך ה' שומר בפועל על חייו של משה, וכן מונע לדורות כל ניסיון ליצור תמונה של האלוהות.