בעקבות חטא העגל, מסירים בְנֵי יִשְׂרָאֵל את הסממן הייחודי שליווה אותם ברציפות מאז מעמד כריתת הברית בסיני, הוא מֵהַר חוֹרֵב. אֶת עֶדְיָם מתפרש כתכשיטים חומריים ששימשו כעדות לברית שהופרה, או לחלופין כמעלה רוחנית בדמות כתרים שמימיים וזיו אלוהי שהגנו עליהם מכל פגע. המילה וַיִּתְנַצְּלוּ מתארת את השלב שבו העדי הוסר כליל, בין אם נקרע מעליהם בכוח על ידי מלאכים ובין אם הוסר מרצון כאות אבל. בהסרת שריון ההגנה האלוהי, הפקיר העם את עצמו לסכנות המדבר מתוך תשובה ומסירות נפש, ככפרה על החטא ובלבד שה' לא יסיר את שכינתו מקרבם לחלוטין.
שמות, פרק ל״ג, פסוק ו׳
פרשת כי תשא
וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.