שמות, פרק ח׳, פסוק י״ד

חכמי מצרים ניסו לפעול בְּלָטֵיהֶ֛ם, כלומר באמצעות לחשים, קללות ומעשי כשפים חשאיים, מתוך כוונה לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים ולברוא אותן, או לחלופין לגרש את המכה מעל העם. למרות שביצעו את ההכנות הנדרשות, ועל כך נאמר וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן, הם נכשלו וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ, שכן כוחות הכישוף אינם שולטים על בריה הקטנה משעורה, ומשום שהכינים שרחשו תחת רגליהם ניתקו את יציבותם בקרקע וביטלו את כוחם. מעבר לכך, ה' מנע את הצלחתם כדי להוכיח שיצירת יש מאין מסורה רק בידיו, ובכך חשף את חולשתם ומנע מהם להמשיך להטעות את פרעה. הכתוב חותם ומדגיש כי וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ כדי להבהיר שזו לא הייתה אשליה אלא מכה ממשית וקבועה, שבה הכינים עקצו את הבשר ולא פסחו גם על המכשפים עצמם.