שמות, פרק ח׳, פסוק ד׳

מכת הצפרדעים עוררה בפרעה אימת מוות לאחר שהן חדרו למעיהם של המצרים, ולאחר שנוכח כי חרטומיו אינם מסוגלים לסלקן. לכן וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן מתוך כניעה ראשונית והכרה בה', ומבקש מהם כי הַעְתִּירוּ אֶל־יְהֹוָה, כלומר יפצירו בו בחוזקה ויתפללו שיבטל את הגזירה. הוא מבקש שיפעל וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי בעודן בחיים, כדי שלא ירקיבו ויגרמו למחלות בגופו ובגוף שומרי ראשו. הבטחתו וַאֲשַׁלְּחָה אֶת־הָעָם וְיִזְבְּחוּ לַיהֹוָה נועדה גם לבחון את משה ואהרן, שכן הסרת המכה בדיוק בהתאם לתפילתם תוכיח לו שמדובר בפעולה אלוהית ישירה ולא בתופעת טבע.