מכת העָרֹב, שהיא תערובת של חיות רעות המשחיתות את המקנה והיבול, מהווה נקודת תפנית שבה מתחילה הפרדה בין ישראל למצרים. ה' מצהיר וְהִפְלֵיתִי, כלומר אעשה הבדלה פלאית ועל-טבעית, ואגן על אֶרֶץ גֹּשֶׁן בזכות בני ישראל המרוכזים בה. מאחר שטבען של חיות לשוטט בחופשיות, עצירתן המוחלטת בגבול הארץ דורשת נס גלוי, שנועד להוכיח לפרעה כי זו גזירה מכוונת ולא אסון טבע מקרי. מטרה זו מודגשת במילים לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, הממחישות כי ה' אינו מסתתר בשמים, אלא משגיח באופן פעיל על המציאות התחתונה ושולט בטבע כולו.
שמות, פרק ח׳, פסוק י״ח
פרשת וארא
וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.