פסוק זה פותח את המחזור השני של מכות מצרים (קבוצת ערוב, דבר ושחין). בעוד שהמחזור הראשון נועד להוכיח את עצם קיומו של ה', מחזור זה נועד להוכיח את ההשגחה הפרטית שלו בעולם, ולהראות כי ישראל הם עמו המיוחד [מלבי"ם, אלשיך, קאסוטו]. ייחודיות זו תבוא לידי ביטוי בהדרגה: תחילה בהבחנה גיאוגרפית בארץ גושן במכת ערוב, לאחר מכן בהגנה על רכושם ובהמתם במכת דבר, ולבסוף בהגנה על גופם במכת שחין [אלשיך].
הציווי הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר מוסבר על ידי גישה פרשנית כמאפיין קבוע של התראות "חדשות" – כלומר, התראה לקראת מכה שמגיעה מיד לאחר מכה אחרת שניתנה ללא התראה כלל (כפי שאירע במכות דם, ערוב וברד) [דעת זקנים]. על משה מוטל התפקיד וְהִתְיַצֵּב – לעמוד מול המלך ביד רמה, בגאווה וללא מורא [רמב"ן].
הפרשנים מציעים מגוון מרתק של הסברים לתיאור הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה, המתאר את שגרת הבוקר של פרעה על שפת היאור:
על פי הגישה הפשטנית, היה זה מנהגם הרגיל של מלכים לצאת בבוקר אל הנהר כדי להתרענן, לנקות את הגוף, או משום שההסתכלות על המים יפה לעיניים, וייתכן שאף למטרות פולחן [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ, קאסוטו].
גישה אחרת מסבירה את היציאה למים ממניע ציבורי. מכות שמביאות עונש קשה ומוות על בני אדם, כמו ערוב וברד, דורשות התראה פומבית. כאשר המלך יוצא אל היאור, המוני העם מלווים אותו. ה' שלח את משה להתרות בפרעה דווקא שם לעיני העם כולו, כדי לתת להם הזדמנות לזעוק אל אדוניהם ולחזור מדרכם הרעה, כך שאם יסרבו – ייענשו בצדק [רמב"ן].
מנגד, ישנה גישה המציגה את יציאתו של פרעה למים כפעולה של הסתרה. פרעה עשה עצמו לאלוהים וטען שאינו נזקק לצרכים גופניים. לכן, היה משכים קום ויוצא בחשאי אל המים כדי לעשות את צרכיו מבלי שאיש יבחין בכך. ה' מצווה על משה להפתיע אותו דווקא ברגע זה, כדי להוכיח לו שהכל גלוי וידוע, ולהראות שהוא בשר ודם ולא אל [שפתי כהן].
לעומת כל אלו, יש המפרשים כי משה נצטווה להקדים את פרעה ולפגוש אותו בתוך ביתו, רגע לפני שהוא יוצא למים כמנהגו. המפגש תוכנן להתרחש בתוך הארמון, בין הקירות המעוטרים בתמונות אלילי מצרים, כדי להמחיש שגם אם היאור יישאר כתיקונו, ה' יכול לשלח בהם את חיות הערוב ולהפוך את הארץ לבלתי ראויה למגורים [רש"ר הירש, ביאור יש"ר].
בסופו של דבר, על משה מוטל להעביר את המסר וְאָמַרְתָּ אֵלָיו – להודיע לפרעה, באמצעות אהרון, כי ה' עתיד לשלח בהם חיות רעות שיעשו בהם שמות [רלב"ג].