מכת הערוב נוחתת על מצרים במלוא עוצמתה, כשהיא זורעת הרס, פחד ומוות. המכה אינה מתוארת כתופעת טבע מקרית של נדידת חיות רעות, אלא כמהלך אלוהי מדויק ומחושב, הפוגע בחוטאים על פי מידת חטאם ומתפשט ברחבי הממלכה כולה.
המילים וַיַּעַשׂ ה' כֵּן מלמדות כי בניגוד למכות אחרות, מכה זו לא הונחתה על ידי משה ואהרן, אלא ה' בעצמו הביא את החיות והכווין אותן אל בתי המצרים, כעונש ישיר על עבודת האלילים שלהם [ביאור יש"ר, שפתי כהן]. הכתוב מדלג על תיאור סירובו של פרעה, שכן מובן מאליו שהמלך עמד במריו, וניגש מיד לתיאור התגשמות האזהרה [קאסוטו]. מיד לאחר דברי משה יצאו החיות ממקומן, ולמחרת היום הופיעו במצרים [אבן עזרא, מלבי"ם].
באשר למהותו של עָרֹב כָּבֵד, מדובר בתערובת של חיות רבות ושונות. לא היו אלה רק חיות טורפות כאריות, דובים ונמרים, אלא גם שועלים, ארנבות, עכברים, רמשים ואף עזים. כל אדם נענש במידה ובמשקל כפי רשעותו: אדם שהרשיע מאוד נפגע מאריה, מי שפחות מכך הותקף על ידי כלב, ובבתים אחרים נכנסו מכרסמים שהשחיתו את הרכוש והיבול [ביאור יש"ר]. החיות הגיעו מעצמן, דבר שהפך את המכה לקשה ומוחשית יותר מהמכות שקדמו לה [אבן עזרא].
התפשטות המכה מעידה על השגחה עליונה מדוקדקת. הכתוב מפרט כי הערוב בא תחילה בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו ורק לאחר מכן וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. סדר זה אינו מקרי; המכה פגעה קודם כל במלך ובשריו משום שהם היו החייבים העיקריים והיוזמים של שיעבוד ישראל, ומשם התפשטה לשאר העם [העמק דבר, אלשיך, ביאור שטיינזלץ]. המכה הכתה גם במדינות רחוקות בתוך מצרים שלא באו במגע עם בני ישראל, משום שכלל הממלכה חטאה בעבודת אלילים [ביאור יש"ר]. מתוך תיאור הפגיעה במצרים, משתמעת גם קיומה של ההבטחה האלוהית להפלות לטובה את ארץ גושן ולהגן על ישראל, אף שהדבר אינו נאמר בפסוק במפורש [ברכת אשר על התורה].
תוצאת המכה מסוכמת במילים תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ. אף שהפועל נכתב בלשון עתיד, רוב הפרשנים מסכימים כי משמעותו היא בלשון עבר, כלומר הארץ נשחתה והתחבלה, תופעה לשונית האופיינית לשירה הקדומה [רש"י, קאסוטו, מזרחי]. דעה אחרת מסבירה שהשימוש בלשון עתיד נועד לתאר את גזירת ה' שאמר "תשחת" [שפתי כהן], או כדי להדגיש שפרעה ועבדיו הבינו מיד שהארץ עתידה להיהרס לחלוטין אם לא יפעלו, ולכן מיהרו לקרוא למשה [העמק דבר]. ההשחתה עצמה הייתה מוחלטת: החיות הסתובבו ללא רסן, הרגו בני אדם ובהמות [בכור שור, ביאור שטיינזלץ], והחריבו כל דבר הנמצא בארץ [אור החיים], כאשר יש המפרשים שהמילה "הארץ" מכוונת ספציפית לרשעי הארץ שהושמדו [דברי דוד].